מהלב אל הבמה: יו ג'ני משתפת בריאיון בלעדי על התשוקה לריקוד והביקור בישראל

יו ג'ני, אחת מהרקדניות הבולטות בסצנה הקוריאנית כיום, לא מפסיקה להפתיע עם הופעות גדולות, שיתופי פעולה מסקרנים ורוח של יצירה בלתי נגמרת. אבל מאחורי כל תנועה חדה ומדויקת, יש לב רגיש, סקרן, ואישיות שחיה מתוך אהבה עמוקה לאמנות ולחיים.
אחרי הופעות לצד TWICE ו-ZEROBASEONE, סטים של סדרות בלתי נשכחות כמו 'משחק הדיונון' ואפילו באצטדיונים מול אלפי צופים, היא לא שוכחת את הרגעים הקטנים – כמו ריח של דשא בהופעת חוץ, או טעות לא צפויה שחייבה אלתור. היא לומדת מכל במה, מכל שינוי בתאורה, ומכל מפגש עם רקדן אחר.
את החוויה הבלתי נשכחת שלה בישראל, היא מתארת באהבה גדולה: מהטבע שכבש אותה ועד הרקדנים המקומיים שקיבלו אותה בחום. "הזיכרון שיישאר איתי הכי הרבה הוא הזמן שבו יכולתי לשתף את הרקדנים הישראלים בכוריאוגרפיות שלי", היא אומרת. "התשוקה שלהם ללמידה והאהבה החמימה שהרעיפו עליי נגעו בי, וזה היה זמן שבו באמת הרגשתי מלאת תודה."
ישבנו לדבר עם ג'ני על הרגעים שמאחורי הקלעים, על החלום מאז שהייתה ילדה, על הכוח שבאהבה למקצוע, וגם על הפיתות והשוקולדים שגרמו לה להישבר למרות הגמילה ממתוקים. מה שהתחיל בשיחה על ריקוד, הפך למסע שלם על התמדה, יצירתיות וכוח רצון.

איך התחושה לבקר בישראל בפעם הראשונה? איך הייתה החוויה שלך כאן?
"הייתי נורא מאושרת שיכולתי לבוא לישראל בפעם הראשונה. התרשמתי עמוקות מהנופים ומהטבע שלה, ומהמזג החמים של האנשים. גם נהניתי מאוד מהטיולים. ובתוך כל זה, הזיכרון שיישאר איתי הכי הרבה הוא הזמן שבו יכולתי לשתף את הרקדנים הישראלים בכוריאוגרפיות שלי. התשוקה שלהם ללמידה והאהבה החמימה שהרעיפו עליי נגעו בי, וזה היה זמן שבו באמת הרגשתי מלאת תודה. כשאני מסתכלת אחורה על ישראל, כל רגע שם היה חדש ומשמח."
כשאת מסתכלת לאחור על הקריירה שלך כרקדנית וככוריאוגרפית, יש רגעים או חוויות שבולטים במיוחד עבורך?
"הרגע הכי משמעותי עבורי, היה ממש לאחרונה, כשהשתתפתי כרקדנית בהופעת הפרימיירה העולמית לעונה השנייה של 'משחק הדיונון'. מאחר שמדובר ביצירה שקיבלה אהבה גדולה מכל העולם, זה היה ממש מרגש להיות על הבמה הזו. במיוחד כי היו שם מעריצים ואנשי מקצוע מכל רחבי העולם, והייתה לי הזדמנות להציג דרך הופעת הריקוד את האנרגיה והיצירתיות של קוריאה – וזה היה בעל משמעות עמוקה מאוד עבורי. גם כאמנית, זו הייתה חוויה מעוררת השראה שממנה למדתי המון."
הופעה חיה היא חלק חיוני מהיותך רקדנית. איך הניסיון שלך על הבמה עזר לך לצמוח?
על הבמה, אמנם כל אחד עלול להרגיש לחץ או לעשות טעות, אך עם צבירת הניסיון היכולת לשלוט במצב מתפתחת יותר ויותר. בתהליך הזה אני נהנית מהבמה יותר, והפכתי למישהו שיכולה ליצור הופעה שיש בה שלמות. מכיוון שלכל במה יש מאפיינים שונים, החל מגודל, תאורה, ועד אווירה, מתגבשת אצלי בצורה טבעית סדרה של בדיקות, במהלכה אני בודקת מה לעשות קודם ואיך לנהל את החזרות בצורה היעילה ביותר.
בנוסף, בזירה תמיד יש הרבה משתנים, וכשעובדים עם כמה רקדנים, טעויות בלתי צפויות עלולות לקרות. כשזה קורה, היכולת שלי להתמודד עם המצבים האלה ברוגע ובתבונה הולכת וגדלה משמעותית."

עבדת עם אמנים כמו ZEROBASEONE ו-TWICE, האם יש רגעים מצחיקים או TMI שאת יכולה לשתף מחוויותייך כרקדנית?
"אחת מהבמות הזכורות לי ביותר הייתה הופעת המחצית במשחק הכדורגל בין טוטנהם לטים קיי ליג בשנה שעברה. הופעתי יחד עם TWICE, והחוויה הייתה מיוחדת במינה. לרקוד באיצטדיון ענק במקום במה רגילה, ללבוש תלבושות ספורטיביות ואפילו נעלי כדורגל, היה ייחודי! מזג האוויר היה חם, והריקוד על הדשא לא היה פשוט, אך דווקא זה הפך את ההופעה לייחודית ומשמעותית במיוחד. הרבה מחבריי, שאוהבים כדורגל, קנאו בטירוף."
איך התחילה ההשראה והתשוקה לעבוד כרקדנית מקצועית?
"מאז שהייתי ילדה, תמיד אהבתי לרקוד מאוד. התשוקה הזו הובילה אותי להציב מטרה להתקבל לתיכון לאומנויות, ואני חושבת שהבחירה הזו הייתה ההתחלה האמיתית של הקריירה שלי. לאחר שסיימתי את לימודי בתיכון האומנויות והאוניברסיטה, התחלתי לאט לאט לעבוד כרקדנית מקצועית. מכיוון שמטבעי אני מאבדת עניין במהירות, לפעמים גם אני מופתעת מהעובדה שאני ממשיכה לרקוד עד היום. היה רגע אחד שבו אמרתי לעצמי, "וואו, אני באמת אוהבת לרקוד", ומאותו רגע ידעתי שאין ספק שזו הדרך שלי – הדרך היחידה בשבילי. מאז אני משקיעה הרבה יותר ומתחייבת לעבודה קשה, וגם בעתיד אני שואפת להמשיך להתפתח ולהתקדם."
מהן המטרות שלך לעתיד? מה אפשר לצפות ממך בהמשך?
"המטרה שלי היא ליצור הופעות עם האמנים שאני אוהבת ולעמוד איתם יחד על הבמה, וגם שיכירו את השם "הרקדנית יו ג'ני" ליותר אנשים. אני לא רוצה לעבוד רק כרקדנית תומכת – אני שואפת לעבוד כאמן מול אמן, בשיתוף פעולה שמבוסס על כבוד הדדי ויצירתיות."

יש לך מאכל ישראלי אהוב?
"הפיתות שאכלתי בישראל תפסו את תשומת ליבי. אכלתי את זה במילוי ירקות ורטבים ובתור אחת שאוהבת סלטים וכריכים, זה היה בול בשבילי. בנוסף, קיבלתי המון שוקולדים במתנה, ואפילו שאני באמצע תהליך לנסות להפחית במתוקים, מרוב שהם היו כל כך רכים ועשירים בטעם, יצא שלא יכלתי להפסיק לאכול אותם."
האם יש לך מסר מיוחד עבור הקוראים שלנו שקוראים כרגע את הריאיון?
"בימים אלה אני משתדלת להעריך את הפשטות שבדברים הקטנים, לאהוב את עצמי ואת ההווה שבו אני חיה. אני מאחלת שגם אתם, צופי הריאיון הזה, תאמינו בעצמכם, ותמשיכו בנחישות ובתמידות לעסוק במה שאתם אוהבים. אני מקווה שגם אם הדרך שלכם תהיה קשה וארוכה, תזכרו שבתוכה מסתתרת תחושת הישג עמוקה שמחכה לכם בסופה. גם אני, מעתה ואילך, אלמד ואעבוד קשה יותר, כדי לגדול ולהפגין בפניכם את הצד המשופר והמשמעותי ביותר שלי. אני תמיד אודה על התמיכה שלכם, ואבקש שתמשיכו להעניק לי את אהבתכם ואת התעניינותכם. תודה לכם מכל הלב!"
תרגום לעברית: שיר
כתיבה ועריכה: קרן

השאר תגובה